ירושלים – הרשויות הישראליות עושות שימוש בגישה למים ככלי נגד פלסטינים, לאחר שמנעו באופן שיטתי מתושבי עזה גישה למים במסגרת מדיניות של ענישה קולקטיבית, כך עולה מדוח שפרסם ארגון רופאים ללא גבולות (MSF) .בהקשר זה קורא הארגון לרשויות הישראליות להשיב באופן מיידי את אספקת המים לתושבי עזה בהיקפים הנדרשים, וקורא לבעלות בריתה של ישראל להפעיל לחץ כדי להפסיק את החסמים על הכנסת סיוע הומניטרי, לרבות ציוד ותשתיות הקשורים למים.

השלילה המכוונת של גישה למים מהפלסטינים מהווה חלק ממדיניות ההרס השיטתית נגד תושבי עזה. דוח רופאים ללא גבולות מתעד כיצד השימוש החוזר במים ככלי לחץ מצד הרשויות הישראליות אינו מורכב ממקרים בודדים, אלא משתלב בדפוס שיטתי, מצטבר ומתמשך. צעדים אלה מתבצעים במקביל להרג אזרחים, להרס מתקנים רפואיים ולהחרבת בתים באופן שמוביל לעקירה המונית. מכלול פעולות אלה יוצר תנאי מחיה בלתי אנושיים עבור אנשים בעזה.

בהקשר זה אמרה קלייר סן־פיליפו, מנהלת תחום החירום ברופאים ללא גבולות: ״הרשויות הישראליות יודעות שלא ניתן לקיים חיים ללא מים, אך במקביל הן הורסות באופן שיטתי את תשתיות המים בעזה וממשיכות למנוע הכנסת ציוד הקשור למים״.

עוד הוסיפה:
״פלסטינים נהרגו ואחרים נפצעו רק משום שניסו להשיג מים. שלילה זו, לצד תנאי המחיה הקשים, הצפיפות החמורה והתמוטטות מערכת הבריאות, יוצרת תנאים אידיאליים להתפשטות מחלות״.

ישראל הרסה או גרמה נזק לכ־90 אחוזים מתשתיות המים והביוב ברצועת עזה, לרבות מתקני התפלה, בארות, קווי צנרת ומערכות ביוב.1 צוותי רופאים ללא גבולות תיעדו מקרים שבהם הצבא הישראלי ירה לעבר משאיות מים שסומנו בבירור בלוגו הארגון, וכן הרס בארות ששימשו מקור חיוני לעשרות אלפי בני אדם. בנוסף תועדו אירועי אלימות חוזרים במהלך חלוקת מים לאוכלוסייה, אשר גרמו לפציעת פלסטינים ועובדי סיוע ולהרס ציוד.

חנאן, אישה פלסטינית מעיר עזה, סיפרה:
״הנכד שלי היה בנוסייראת ביולי .2025 הוא הלך להביא מי שתייה. הוא עמד בתור עם ילדים אחרים, ואז נהרג מירי [הכוחות הישראליים.] הוא היה בן עשר... אסור שהשגת מים תהיה מסוכנת כל כך״.

המחסור המלאכותי במים שנגרם על ידי הרשויות הישראליות יצר מציאות מצטברת שבה אספקת כמויות מספקות של מים הפכה לבלתי אפשרית. לאחר הרשויות המקומיות, רופאים ללא גבולות הוא הגוף הגדול ביותר לייצור מי שתייה ואחד הגופים המרכזיים לחלוקת מים בעזה. עם זאת, בין מאי לנובמבר ,2025 באחת מכל חמש פעולות חלוקת מים שביצענו אזלו המים, מאחר שהמשאיות שלנו לא היו מסוגלות לשאת כמות מספקת כדי לענות על צורכי כלל האנשים שנזקקו למים. בנוסף, פקודות הפינוי שהוציא הצבא הישראלי מנעו מהצוותים שלנו להגיע לאזורים שבהם סיפקו הצוותים שלנו מים למאות אלפי בני אדם, דבר שהוביל להפסקת שירותים חיוניים ולאובדן תשתיות מצילות חיים.

הרשויות הישראליות אף עיכבו הכנסת חומרים חיוניים הקשורים לשירותי מים וביוב לרצועת עזה. מאז אוקטובר 2023 נותקה או הוגבלה באופן חמור אספקת החשמל והדלק, וכן ציוד כגון גנרטורים, חלקי חילוף ושמן מנועים - רכיבים חיוניים להפעלת מערכות טיהור והפצת מים.

שליש מהבקשות שהגיש הארגון להכנסת ציוד חיוני זה נדחו או שלא התקבלה עליהן כל תשובה. ציוד זה כלל מתקני התפלה, משאבות, כלור וחומרים נוספים לטיפול במים, לצד מכלי מים, חומרי הדברה ושירותים. בנוסף, חומרים רבים שאושרו תחילה על ידי הרשויות הישראליות הוחזרו בהמשך במעבר הגבול.

עלי, פלסטיני עקור המתגורר במחנה בדיר אל־בלח, אמר:
״אנחנו צריכים מים. זה לא הגיוני. כאילו שאנחנו מבקשים מהעולם את הדברים הבסיסיים ביותר הדרושים לחיים״.

ההשלכות של מניעת הגישה למים משפיעות על תחומים רחבים בחיי האנשים - מבריאות ועד היגיינה וכבוד אנושי - ובמיוחד על נשים ואנשים החיים עם מוגבלויות. הגישה למוצרי היגיינה בסיסיים הפכה מוגבלת ביותר, לרבות מים נקיים, סבון, חיתולים ומוצרי היגיינה למחזור העתק נאמן למקור החודשי. בנסיבות אלה נאלצים אנשים לחפור בורות בחול ולהשתמש בהם כשירותים, אולם בורות אלה עולים במהירות על גדותיהם ומזהמים את הסביבה ואת מי התהום בפסולת.

שלילת הגישה למים ולתברואה, לצד החיים בתנאים קשים ובלתי הולמים כגון צפיפות באוהלים ובמקלטים זמניים, הובילה לעלייה משמעותית בהתפשטות מחלות, ובהן זיהומים בדרכי הנשימה, מחלות עור ומחלות שלשול. מחלות עור היוו כ־18 אחוזים מכלל הייעוצים הרפואיים הכלליים שסיפקו רופאים ללא גבולות בשנת ,2025 בעוד שנתוני הארגון בין מאי לאוגוסט 2025 הראו כי כ־25 אחוזים מהאנשים סבלו ממחלות במערכת העיכול במהלך החודש שקדם לכך.